<h1>כל בו הלכ' טהרה סימן פ"ו</h1>
<h2>דף יב.</h2>
ואין המים שאובין פוסלין את המקוה בג' לוגין עד שיפלו לתוך המקוה מן הכלי אבל אם נגררו המים השאובין חוץ למקוה ונמשכו וירדו למקוה אינן פוסלין עד שיהיו מחצה למחצה אבל אם היה רוב מן הכשירים המקוה כשר. ויש מי שהורה שאין צריך שיהיו שם רוב מים כשירים שהרי אמרו רז"ל שאובה שהמשיכוה כולה טהורה.
<h2>דף יב:</h2>
כתב ה"ר יצחק ז"ל מקוה צריך שיהיה כלו בידי שמים וכלו שאוב פסול אך כלו מי גשמים כשר וצריך שיהא בקרקע אך אם הם בתוך כלי פסול ואם הוא בקרקע והמקוה שלם ואחר כך נפלו לתוכו כל מים שאובין שבעולם לא פסלוהו אכן מי פירות ושאר משקין אם נתן סאה ונטל סאה כשר עד רובו פירוש עד תשעה עשר סאין ואם יש במקוה אחד ועשרים סאין מי גשמים ממלאין תשעה עשר בכתף ופותקתו למקוה על ידי המשכ' והן טהור' שהשאיבה מטהרת ברביה ובהמשכה. והר"ף ז"ל כתב ודוקא ברביה והמשכה אבל (שלא) [כולו] בהמשכה לא דקיימא לן כרבי אליעזר בן יעקב. ושיעור המשכה פר"י בתשובה שלשה טפחים ע"כ. כלומר דיש שם רוב מים כשרים והשאובין באו למקוה על ידי המשכה.
ותנן בפרק [ד' ד]מקואות המניח טבלא תחת הצנור אם יש לה לבזבז פסול ואם לאו אינה פוסלת זקפה להדיח בין כך ובין כך אינה פוסלת. פירוש לבזבז שפה מארבע רוחותיה. ומה שאמרו ז"ל שמי צנור פוסלין את המקוה היינו כשנופלין המים מן הצנור למקוה אבל אם נפלו מן הצנור לקרקע המשכה היא וכשרה שכשיש למקוה אחד ועשרים והמשיכו לו תשעה עשר סאין כשר המקוה גם לטבול. אבל שאינה בהמשכה כלל אין טובלין. אך אם הוסיפו ארבעים סאה של מי גשמים טהורין.
ודין שלשה לוגין מים שאובין מכלי אחד או משני' או משלש' כלים והוא שיתחיל השני עד שלא פסק הראשון אבל מארבע כלים אין מצטרפין כאיסי בן חוני דסתם לן מתני' כותיה.
